בן רבקה וברוך, נולד ביום ב' בטבת תרפ"ג 21.12.1922)) בירושלים. למד בבית-ספר יסודי ותיכון. היה חבר ב"הגנה" מגיל 17. בימי אל-עלמיין, בהם נשקפה סכנה לארץ-ישראל, הצטרף לשורות הפלמ"ח ושירת בו כחצי שנה. לאחר שובו ירושלימה, בסיימו את השירות, החל לעבוד במחלקת-המדידות הממשלתית בג'נין בקרב ערבים וכך הכיר ולמד את שפתם ומנהגיהם. תוך כדי עבודה העשיר את ידיעותיו בענייני העם הערבי. מקום עבודתו האחרון היה במחלקת המסמכים של הקרן-הקיימת-לישראל.

מימיה הראשונים של מלחמת-העצמאות שירת בירושלים ואף יצא עם הפלוגה אשר הלכה לבקש את עקבותיה של מחלקת ה"ל"ה" שכל אנשיה נהרגו. בשבת, ו' בשבט תש"ח 17.1.1948)), יצא עם הפלוגה לסייר בסביבות הרטוב. בהתקרבה לכפר בית-ג'מאל הותקפה על-ידי כנופיה ערבית ומשה נפגע בכדור-צלף ומת בו במקום. נקבר בהר-הזיתים. במשך תקופת-שירותו הקצרה גילה אומץ וקור-רוח ומילא תפקידים אחראיים בקרב.

שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.